משנת ארץ ישראל על משנה זבחים ו׳:ד׳

4 לפי כתב-יד קופמן

5 חטאת העוף – לעיל מ"ב, כיצד היתה נעשית – הכתוב המקראי הוא "והביא אֹתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל. והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא" ויקרא ה ח-ט.

6 היה מולק את ראשה ממול ערפה ואינו מבדיל ומזה מדמה על קיר המזבח שירי הדם היה מתמצה על הייסוד – עד כאן המשנה מסכמת את המקרא ללא תוספת. בתוספתא יש תוספת הסבר: "כיצד מולק? בחטאת העוף נותן שתי גפיה בין שתי אצבעותיו, ושתי רגליה בין שתי אצבעותיו, והיה מותח צוארה על גבי אצבעותיו, היה מולק בצפורן ממול ערפה, ואין מבדיל, ומזה מדמה על קיר המזבח, וכשם שהשחיטה אחד או רוב אחד כן מליקה אחד או רוב אחד" פ"ז ה"ד, עמ' 489; בבלי, סד ע"ב. הפרטים הללו הם כנראה מסורת, שכן המליקה נהגה בישראל בעוף רגיל שהוא לאכילה. הבבלי מכנה עבודה זו, ובצדק, כ"עבודה קשה" שם שם. הסבר להמשך העבודה יש בבבלי: "והתניא: כיצד מולקין חטאת העוף? חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר, עד שמגיע לוושט או לקנה, הגיע לוושט או לקנה, חותך סימן אחד או רובו ורוב בשר עמו, ובעולה שנים או רוב שנים" סה ע"ב; חולין כא ע"א ועוד.

7 התוספתא מוסיפה: "רבי אליעזר ברבי שמעון אומר חטאת העוף שמלקה כתיקנה, והבדיל בם כשרה. מלקה בכל מקום בעזרה כשרה, מיצה דמה בכל מקום במזבח כשרה, היזה ולא מיצה כשרה, ובלבד שיתן מדם הנפש הימנה למטה כנגד היסוד. ואם היתה כשרה נאכלת לכהנים, ואם לאו זורקה על גבי הדשן" פ"ז ה"ה, עמ' 489. אם כן מותר להבדיל, כלומר להפריד, את הראש מהגוף. בבבלי יש אף מסורת בשמו: "שמעתי שמבדילין בחטאת העוף" סה ע"ב, בניגוד למשנה ולמשתמע לכאורה מדברי התורה. בכך מתקרבת חטאת העוף לצורת העבודה בעולת העוף. בבבלי מובא אף סיפור ממסורת הלימוד בבית המדרש התנאי והאמוראי: "אמרוה קמיה דרבי ירמיה, אמר: לא שמיע להו הא דאמר רבי שמעון בן אליקים, משום רבי אלעזר בן פדת, משום רבי אלעזר בן שמוע, אומר היה רבי אלעזר ברבי שמעון: שמעתי בחטאת העוף שמבדילין" סה ע"ב. את הפסוק בתורה הוא מסביר שההבדלה איננה חובה שם סו ע"א.

8 אין למזבח אלא דמה וכולה לכהנים – בפסוק יג העוסק במנחת חטאת מי שחטא ואין לו כסף אלא למנחה נאמר שכולה לכוהנים, ומכאן אולי הסיקו חכמים שהוא הדין בכל קרבנות החטאת. אפשר גם שמסקנה זו נובעת מכך שלא נאמר בחטאת שמקטירים את העוף המלוק, כמו בעולת העוף. במשנה זו אין למעשה כל דבר מתורה שבעל פה, להוציא את המסקנה שכולה לכוהנים.

9 חטאת עוף ועולת העוף לפי המקרא